ברגעים הפגיעים ביותר שלנו אנחנו לא מדמיינים לעצמנו נזק שייגרם על ידי צוותים רפואיים, אולם רשלנות רפואית קורית לא מעט ויש להתמודד עם התוצאות שלה

המקרים הרבים שבהם נפגעים מטופלים שונים מפגיעה של צוותים רפואיים המטפלים בנו מחייבת היכרות מעמיקה יותר עם התחום שהפך לפופולרי מדי, לצערנו. יש כמה סוגים של רשלנות רפואית שמוכרים לפי חוק והם משתרעים על פני מנעד רחב של פגיעות, משום שטיפולים רפואיים הם מורכבים מטבעם ויש להם היבטים שונים. כל היבט כזה עשוי לבטא רשלנות מסוג אחר ולכן המודעות לכך תסייע לכם להבין אם הנזק שאירע לכם היה בלתי נמנע או הוא תוצאה של רשלנות שאפשר היה למנוע.

מהי רשלנות רפואית?

רשלנות זו נגזרת מעוולת הרשלנות בכלל שגורמת לאנשים נזק וזכות לתבוע פיצוי על הנזקים שנגרמו להם, בכפוף לכמה תנאים. אם קיבלתם שירות רפואי שבו הצוות המטפל לא נהג בזהירות ברמה הסבירה כאשר מישהו אחר כן היה נוהג כך, או נהג בצורה מקצועית שאדם אחר לא היה נוהג בו כך, אלה עילות לקביעת רשלנות שעליהן אפשר לתבוע על נזק שנגרם ממנה. מכיוון שצוות מטפל בא לסייע לאדם ולא להזיק לו הרשלנות נקבעת ככזאת גם כאשר אין להם למעשה כוונה לפגוע. הדגש בתביעה הוא על הסטנדרטים המקצועיים המינימליים שנדרשים מהם ושלא קיימו אותם או סטו מהם בצורה בלתי סבירה.

מהם סוגי הרשלנות הרפואית המוכרים בבית המשפט?

מכיוון שטיפול רפואי כרוך בביטויים שונים שלה:

  • רשלנות בטיפול הרפואי עצמו.
  • רשלנות בגלל היעדר הסכמה מדעת של המטופל.
  • רשלנות בגלל פגיעה באוטונומיה וגרימת עגמת נפש.

מהי רשלנות בטיפול הרפואי עצמו?

טיפול רפואי ניתן לפי חוקי המקצוע שדורשים לא רק עשייה אלא הימנעות ממנה במקרים מסוימים. זהירות מקצועית נדרשת בכל מקרה, והמטופל המגיש תביעה על רשלנות רפואית צריך להוכיח בעזרת רשומות ותיעוד או חוות דעת מקצועית שיש קשר סיבתי בין ההתנהגות הלא זהירה של הרופא לבין הנזק שנגרם לו. יש להוכיח כי הנזק לא היה נגרם אילו הסגל לא היה פועל כפי שפעל, או משום שלא פעל בנסיבות אלה כפי שמצופה היה ממנו לפעול באופן סביר.

מהי רשלנות כתוצאה מפגיעה באוטונומיה?

כאשר צוות רפואי כופה על מטופל את הטיפול בצורה פטרנליסטית כפי שנהוג עדיין בכמה מקומות ועל ידי אנשי רפואה שהתרגלו לכך, אנחנו מקבלים פגיעה קשה באוטונומיה של המטופל להחליט על המשך הטיפול ואופיו. האוטונומיה המדוברת מוענקת לו לפי חוק, וכל שלילה שלה גורמת לפגיעה קשה בו ולעגמת נפש, במיוחד כאשר הוא אינו מקבל מידע מלא על מצבו ועל תוצאות הטיפול.

חשוב לדעת כי גם אם לא נגרם מכך נזק למטופל, הוא זכאי עדיין לפיצויים על עגמת הנפש שנגרמה לו כאשר נמנעו מלפרוס בפניו את התמונה המלאה על האפשרויות החלופיות, על תופעות לוואי וסיכוייו להחלים.

רשלנות רפואית בגלל היעדר הסכמה מדעת

אנחנו מפקידים את עצמנו בדרך כלל בידי הסגל הרפואי וסומכים על ההחלטות המקצועיות שהם מקבלים. אולם יש החלטות שבהן יש לשתף את המטופל לפני קבלתן במקרים שבהם יש כמה פתרונות לטיפול. הסיבה היא ההשלכות של כל שיטת טיפול כזאת שמשליכה על מצב המטופל ועל סיכוייו להחלים, ובעיקר גם חושפת אותו לסיכונים ולתופעות לוואי או לנזקים שעליו לדעת עליהם מראש ולהחליט בעצמו אם הוא מוכן לקבל עליו את הסיכון הזה ולחיות עם התוצאה, תהא אשר תהא.

מלבד מצבי חירום שבהם חובה לעשות טיפולים רפואיים שבהם לא תמיד אפשר וצריך לקבל את הסכמת החולה, הרי שבכל הליך אחר הוא חייב להיות מעורב בכך. אחריותו של רופא היא לפרט את המידע ולתת אבחון מדויק מבלי להסתיר ממנו מהי מחלתו ומה מצבו. יש הסכמה מדעת שצריכה להינתן בכתב כמו חתימה לפני ניתוח שבו זה אפשרי, ויש הסכמה שניתנת בעל פה, הכל בכפוף לחוק.

 

השארת תגובה