כשל במסגרת רפואית: מהי ההגדרה ואיך יודעים שזה קרה?

 

כיום המונח "רשלנות רפואית" מוכר יותר מהרצוי, ולא בשל העובדה שבשנים האחרונות המערכת הרפואית פחות טובה, אלא פשוט כיוון שאנשים למדו לעמוד על שלהם ולמדו מניסיונם של אחרים שניתן לעמוד מול מערכת הבריאות האימתנית ועדיין להשיג צדק מלווה בסכום פיצוי משמעותי, ועל כן במאמר זה ננסה להאיר את הסיטואציה – להסביר מהי המשמעות וכיצד קובעים שאכן מדובר באבחנה נכונה.

 

מכנה משותף

ראשית נציין שהמונח "כשל במסגרת רפואית" מתייחס לשורה ארוכה של תרחישים, אך לכולם יש מכנה משותף: כולם ללא יוצא מהכלל מתייחסים למקרה שבו מעורבות רפואית אינה נקטה במידת הזהירות הסבירה, זו שמצופה מאדם (או מגוף) רפואי, כך שלולא ההתנהלות הייתה שונה, נזק משמעותי היה עשוי להימנע. מכאן שאין מדובר במקרה שבו רופא אינו הצליח להציל את חייו של המטופל באמצעות ניתוח, אלא יותר מדובר במקרה של ניתוח שהסתבך, ולו כי המנתח לא הקפיד על סטריליזציה. מכאן שאין לרוץ להגיש תביעה על רשלנות רפואית בישראל, אך כן מוטב לברר בהקדם האם זה המקרה, מהם הסיכויים להוכיח זאת ואף לאיזה פיצוי ניתן לצפות.

 

מה עומד מאחורי ההגדרה?

כשל במסגרת רפואית עשוי להתייחס למעקב רפואי לקוי, לאי אבחון של מחלה במועד הנחוץ, לאי הפנייה לרופא מומחה, להחסרת מידע לגבי הליך רפואי, לאי הבהרה לגבי חלופות רפואיות, לטעות במינון התרופה, לחשיפה של מטופלים ומבקרים לזיהום, לאי השגחה לאחר הליך רפואי וכדומה, כאשר לא רק רופא עשוי להיות מואשם בכשל רפואי, אלא גם אחות, מטפלים, מערכת הבריאות, מוסד הבריאות וקופת החולים.

מבחן ההוכחה

לא מעט אנשים חושבים שייתכן שהם נפגעי רשלנות רפואית, אך לצד העובדה שהם לא יצאו מרוצים מהניתוח, או לצד העובדה שמצבם הבריאותי החריף בעקבות הטיפול, קשה להם להכריע, פשוט כי להבדיל ממגוון מקרים אחרים, במקרה שלהם חסרה הוכחה חותכת, ועל כן הרבה פעמים חוסר הידיעה מוביל לפאסיביות ולאי מעשה. פה אנו מבקשים לחדד שכן יש מה לעשות, וזאת כי ברגע שמתעורר חשד בנושא, חשוב למצוא עו"ד מקצועי שמתמחה ברשלנות רפואית (ואף שמתמחה בנישה המדוברת) ופשוט להתייעץ עמו.

 

התייעצות מוכוונת

לאחר שמוצאים עו"ד מקצועי, יש להיות מוכנים לכך שהוא יבקש לשמוע את סך פרטי המקרה ויש להיות מוכנים לכך שהוא יבקש להביא מסמכים רפואיים ואף להיפגש עם רופא מומחה. אי לכך, מהרגע שמתעורר החשד ומבינים שהולכים לבחון את ההיתכנות להגיש תביעה, מוטב להתחיל לאסוף את סך המסמכים הרפואיים, כולל סיכומי פגישות, הפניות, מרשמים ותאריכים. כמו כן, חשוב להעלות על כתב את השתלשלות העניינים ואם מתקשים להשיג את המידע הרפואי, טוב לדעת שהחוק קובע שהמוסד הרפואי מחויב לתעד בכתב כל מה שנוגע לטיפול, ולמטופל יש זכות לקבל העתק. בנוסף, לעיתים צריך לשלם עבור העתקת המידע (הליך תקין) והמוסד הרפואי מחויב לשמור את הרשומה הרפואית, אך ישנו פרק זמן מקסימאלי. זקוקים לעזרה? עו"ד ייעודי לרשלנות רפואית עשוי לסייע בביצוע המטלה.

 

תגובה מאוחרת

לסיכום נציין שלצערנו מקרים מעין אלו עשויים להתרחש במגוון היבטים רפואיים ואת רובם אכן ניתן להוכיח. בנוסף, לעיתים נופל האסימון שמדובר ברשלנות רפואית בשלב יחסית מאוחר, ולו כי מידע מסוים יצא לאור באיחור, או כיוון שהנזק התגלה כמספר חודשים לאחר הטיפול הרפואי. כאשר זה המקרה יש לוודא שחוק ההתיישנות עדיין לא נכנס לתוקף (לרוב עומד על 7 שנים) ויש להתחיל את הליך הבירור בהקדם הניתן. בהצלחה.

 

השארת תגובה