אם אתם רוצים להתחיל עסק קטן, לא מסובך מדי למצוא מידע כיצד עושים זאת. עסק גדול יותר? אז סביר שתתחילו בקטן או שיש לכם כבר ניסיון קודם. מה לגבי סטארט אפ? זה כבר נושא מיוחד במינו, אשר חורג מבחינות רבות מהקמת עסק רגיל. זהו גם במידה מסוימת, מעין הימור. אז האם זה כדאי? וכיצד עושים זאת?
תחום דינאמי
עולם היזמות והסטארט אפים מושפע ממצב המשק הישראלי. במקביל, הוא גם משפיע עליו בדרכים שונות ותורם לו. בכתבה באתר רשות החדשנות דנו בנושא הקמת חברת סטארט אפ, על רקע השנים האחרונות ומשבר הקורונה. זו היא נקודת מוצא טובה למי שמתעניין בכך, אשר תמחיש את הדברים ואת המורכבות.
התחלות לא קלות
לא קל להפעיל עסק בימיו הראשונים ולהבטיח, שהוא יחזיק מעמד ויהיה רווחי. האתגר גדול אפילו יותר, כאשר מדובר בעסק שמבוסס על רעיון חדש לגמרי. זה במידה מסוימת, המצב שבפניו עומדים סטארט אפים. כל ההתחלות לא קלות, אבל עבור יוזמות חדשניות, ההתחלה עשויה להיות אפילו קלה פחות. הם מתחילים את דרכם עם השקעה רבה מאוד של משאבים, חלק ניכר מהם משאבי היזמים עצמם. כל זאת, כאשר עדיין לא יודעים, אם כל המאמץ הזה בכלל יישא פרי. האם הרעיון שמפתחים יעבוד? אם זה יעבוד, האם נצליח להשיג מימון לפתח אותו למוצר מסחרי של ממש? במידה וכן, האם נצליח לשווק אותו ולמכור? והאם השוק יקבל אותו עם ביקוש גבוה מספיק? האם המוצר יוכיח עצמו לאורך זמן אצל הלקוחות או שיהיה עתיר תקלות וסיבוכים?
מה מציעה רשות החדשנות?
סוכנות החדשנות הישראלית ("רשות החדשנות”. "לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה” לשעבר), מציעה סיוע בקידום חדשנות. מדובר בסיוע ליוזמות טכנולוגיות שונות, אם כי הן לא חייבות להיות דווקא בתחום ההייטק. הסיוע שהיא מגישה מתבטא בכמה אופנים, כולל סיוע כספי (מענקי מו"פ), חממות טכנולוגיות ומעבדות וכן ייעוץ ומידע. חברות שעשו שימוש בסיוע זה והצליחו מסחרית, מעבירות לרשות בתמורה לכך תמלוגים. תמלוגים אלה, מושקעים כעת ביוזמות טכנולוגיות נוספות. הרשות גם פעילה בקידום שיתופי פעולה שונים, בין גורמי אקדמיה ותעשייה, בארץ ומחו"ל.
ההחלטות הלא פשוטות
בפני מי ששוקל להתקדם עם יזמות טכנולוגית, תעמוד סדרת החלטות מתמשכת, שחלקן לא קלות בכלל. אחת מהן, היא המענה על השאלה הבסיסית, האם זה כדאי? האם להתקדם הלאה עם הרעיון, כאשר עומדים בפני שלב שמחייב השקעת משאבים לא קטנים? זה עשוי להיות הצעד הראשון ואלה גם עשויים להיות, צעדי המשך שונים. הסתייעות בידע של גופים כגון רשות החדשנות ובסיוע המקצועי שהיא מספקת, יעזרו להבהיר את התמונה ולקבל החלטות חכמות ומדויקות יותר. אלה כמה דוגמאות, לשאלות שעשויות לעלות סביב פיתוח מוצר חדשני:
- האם אחרים כבר פתרו זאת? – חדשנות טכנולוגית, נועדה בדרך כלל להציע פתרון לאתגר כלשהו. נאמר – כיצד להעביר מטענים בזול אל מחוץ לאטמוספרה? למשל שלושה אסטרונאוטים. האם באמת דרוש טיל ענק, זולל דלק, רק בשביל להביא את שלושתם לשם? אולי כן ואולי לא. האם אחרים כבר פתרו זאת? במידה וכן, מה הצורך בפתרון שלכם?
- האם הפתרון שלכם עדיף ובמה? – ייתכן שלכם יש רעיון יותר טוב. יותר זול, בטוח, קל משקל, חסכוני.
- מה כרוך במימוש הרעיון? – מצד שני, אם מימוש הפתרון הגאוני שלכם דורש (לדוגמה) כמויות גדולות של מתכת נדירה ויקרה, ייתכן שזה יהפוך את כל העניין ללא משתלם.
- האם מישהו מוכן לשלם עבור המוצר? – האם יש בכלל שוק למוצר המבריק שלכם? די אנשים שירצו לקנות אותו?
- היבטי עלות שונים – כמה יעלה לכם לייצר את הדבר הזה? כמה יהיו מוכנים לשלם עליו לקוחותיכם התיאורטיים?
לסיכום
ניתן לסכם זאת כך: האם כדאי? התשובה תלויה מאוד בבחינת הדברים לעומק. כיצד עושים זאת? כדאי להתחיל מלימוד עולם הסטרטאפים לעומת וגם ממעבר יסודי על מאתר רשות החדשנות.
