לחיות בכבוד: כשהשפים באים להחזיר כבוד

פרויקט "שף של כבוד" מביא שפים מפורסמים למטבח העמותה. אבל זה לא על האוכל המפנק – זה על משהו אחר לגמרי

שאול בן אדרת עומד במטבח המרכזי של עמותת "לחיות בכבוד" בראשון לציון. הוא לא במסעדה שלו, לא בצילומי תוכנית טלוויזיה. הוא לבוש בחולצת העמותה, מסתכל על רשימת המגבלות התזונתיות של הניצולים, ומתכנן תפריט.

"תראו", הוא אומר למתנדבים שסביבו, "כאן אי אפשר להתנהל כמו במסעדה. כאן צריך לחשוב על מי שלא יכול ללעוס טוב, על מי שאסור לו מלח, על מי שהקיבה רגישה. זה אתגר אחר לגמרי".

זה פרויקט "שף של כבוד" – יוזמה שבה שפים מפורסמים מגיעים למטבחי העמותה ומבשלים ארוחות מיוחדות למען ניצולי השואה והקשישים.

הרעיון נולד מתוך פשטות

"זה התחיל משיחה", מספר ארז קרלנשטיין, מייסד העמותה. "דיברתי עם שף אחד על מה שאנחנו עושים, והוא אמר – 'אני רוצה לבוא לבשל להם'. פשוט ככה".

הרעיון הבסיסי פשוט: שפים שמבשלים כל יום למסעדות יוקרתיות, באים ליום אחד למטבח של העמותה ומבשלים לניצולי שואה. הם לא מקבלים כסף, הם לא מבקשים פרסום מיוחד. הם פשוט באים לבשל.

אבל במהרה התברר שזה הרבה יותר מארוחה מפנקת.

אבי ביטון: "פה צריך לבשל עם הלב"

אבי ביטון הגיע למטבח בבוקר מוקדם. הוא הביא איתו חומרי גלם מיוחדים, תבלינים, רעיונות לתבשילים מורכבים. אבל אחרי שעה, הוא ישב עם המתנדבים ושינה את כל התכנון.

"הבנתי שאני לא יכול לבשל פה את מה שאני מבשל במסעדה", הוא אמר. "יש פה קשישים שלא יכולים ללעוס בשר קשה. יש כאלה שחריף זה בעיה. יש כאלה שטעמים חזקים מדי מבלבלים אותם".

הוא שינה את התפריט. במקום מנות מתוחכמות, הוא בישל אוכל ביתי, פשוט, עם טעמים מוכרים. "פה צריך לבשל עם הלב", הוא אמר. "לא עם האגו".

המפגש עם הניצולים

החלק החשוב יותר קרה אחר כדי הבישול. אבי הגיע איתם לחלק מהבתים, נשא את המגשיות בעצמו, דפק בדלתות. ניצולת שואה בת 87 פתחה את הדלת, ראתה אותו עומד שם, ולא האמינה.

"את יודעת מי אני?" הוא שאל.

"כן," היא אמרה, "אתה מהטלוויזיה. אתה בישלת לי?"

"כן", הוא חייך. "בישלתי במיוחד בשבילך".

היא בכתה.

"לא בגלל האוכל", היא אמרה לו אחר כך כשהוא ישב איתה במטבח. "בגלל שמישהו חשב עליי. בגלל שאדם כמוך, שיש לו מסעדות ופרסומים, בא אליי הביתה".

שגב משה והטבית לשלמה

אחד המפגשים המיוחדים היה עם השף שגב משה, שהגיע יחד עם נועם ספיר – נכדתו של שלמה מנצור, החטוף המבוגר ביותר שמוחזק בשבי חמאס. שלמה חגג יום הולדת 86 בשבי. נועם רצתה לעשות משהו למענו, גם אם הוא לא יכול להיות שם.

יחד עם שגב, הם הכינו את המנה האהובה על שלמה: חמין עיראקי – טבית. בישלו במטבח של העמותה, וחילקו אותה לקשישים וניצולי שואה.

"זה היה מרגש מאוד", נועם סיפרה אחר כך. "סבא שלי לא יכול לאכול את המנה האהובה שלו, אבל קשישים אחרים יכולים. זה נתן לי תחושה שאני עושה משהו".

גיא הוכמן שהצחיק את כולם

באמצע המלחמה, גיא הוכמן הגיע למטבח. לא כשף – הוא לא שף. הוא בא לארוז ארוחות. הוא עבד במטבח עם המתנדבים, ארז מגשיות, הצחיק את כולם. "שמעתי שכאן יש עבודה", הוא אמר כשהגיע. "באתי לעבוד".

הוא הגיע גם לחלק ארוחות בבתים. קשישים פתחו את הדלת ולא האמינו שגיא הוכמן עומד אצלם בפתח עם מגשית אוכל.

"בשיא המלחמה", אומר ארז, "כשכולם היו לחוצים ומודאגים, הוא הגיע והצליח לגרום לכולם לצחוק. זה היה שווה הרבה יותר מארוחה מפנקת".

למה זה עובד?

ארז מסביר שהפרויקט הזה לא על האוכל המיוחד. "כן, השפים מבשלים טוב. אבל זה לא בגלל זה שזה חשוב".

מה שחשוב זה תשומת הלב.

ניצול שואה שחי בבדידות, שאף אחד לא מבקר אותו, שהוא מרגיש שהעולם שכח ממנו – פתאום שף מפורסם בא לבשל לו ארוחה. זה אומר לו משהו: אתה חשוב. אתה נראה. מישהו חושב עליך.

"מעבר לארוחה המפנקת", אומר ארז, "הפרויקט מעניק תחושת כבוד ותשומת לב מיוחדת לניצולים". זה בדיוק מה שהעמותה עושה כל יום – לא רק לתת אוכל, אלא להחזיר כבוד.

הכתבה בערוץ 12

הפרויקט זכה לכתבה בתוכנית "שלוש עם עופר חדד" בערוץ 12. הם הגיעו לצלם את השפים במטבח, את החלוקה, את המפגשים עם הניצולים.

אבל מה שהכי נזכר לארז זה לא הצילומים. "מה שנזכר לי זה איך הניצולים האירו כשראו את השפים", הוא אומר. "זה היה כמו שילדים מתרגשים מכוכב. הם הרגישו מיוחדים".

"זה מרגיש כאילו אכפת מהם"

שרה, בת 84, אכלה את הארוחה ששאול בן אדרת בישל. היא ישבה במטבח שלה, לבדה, ואכלה לאט.

"את יודעת", היא אמרה למתנדבת שישבה איתה, "זה לא הטעם. הטעם טוב, אבל זה לא בגלל זה. זה מרגיש כאילו באמת אכפת מהם. כאילו הם לא שכחו אותי".

זה המשפט שמסכם הכי טוב את הפרויקט.

המשך הדרך

פרויקט "שף של כבוד" ממשיך. שפים נוספים מתקשרים, רוצים לבוא, לבשל, להיות חלק מזה.

"יש משהו מיוחד בזה", אומר ארז. "שפים שמבשלים כל יום, פתאום מגלים משמעות אחרת לבישול. הם לא מבשלים בשביל כסף או פרסום. הם מבשלים בשביל אנשים שזה באמת משנה להם את היום".

עמותת לחיות בכבוד מחלקת 3,500 ארוחות חמות מדי יום ב-38 נקודות חלוקה. רובן ארוחות רגילות, פשוטות, שמבושלות במטבח המרכזי. אבל פעם בכמה זמן, יש יום מיוחד. יום שבו שף מגיע ומבשל משהו שונה.

ובאותם ימים, הניצולים לא רק אוכלים. הם מרגישים שרואים אותם.